CEUROPE

גסטרונומיה - המטבח הגרמני

"המטבח הגרמני" מאחד בתוכו מספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה המשלבים כמה מאפיינים משותפים. לכל אזור בגרמניה המאכלים האופייניים לו, הנובעים מתנאים גאוגרפיים (כגון קרבה לים או להרים, או תנאי אקלים) והיסטוריים-חברתיים. כמו כן קיימת השפעה של המדינות הגובלות באותם איזורים. המטבח בצפון גרמניה מושפע גם מהמטבח ההולנדי ומהמטבח הסקנדינבי. בגרמניה המערבית (ובעיקר באזור חבל הריין), ניכרת השפעת המטבח הצרפתי. בדרומה של גרמניה, בעיקר בבוואריה ובשוואביה, קיימת השפעה הדדית עם המטבחים האוסטרי והשווייצרי. במזרח המדינה קיימת השפעה סלאבית, מן המטבחים הפולני והצ'כי. 

בנוסף להשפעות אלה, בגרמניה כמדינת הגירה ניתן למצוא כיום גם דוכני מזון מהיר בסגנון טורקי או וייטנאמי מהגרים מטורקיה ומווייטנאם וגם מברית המועצות פיתחו במקרים רבים סוג מטבח חדש במולדתם החדשה, המשלב אלמנטים מן המטבח המקורי, אך מותאם לטעם הגרמני.

מאכלים אופייניים למטבח הגרמני

המטבח הגרמני עשיר במאכלי בשר, בין היתר בשל האקלים הגרמני. מאכלים המסמלים את המטבח הגרמני הם הכרוב החמוץ ותבשילי תפוחי אדמה רבים,הבשר האופייני ביותר למטבח הגרמני הוא בשר החזיר, אך גם בשר בקר ובעופות ובשר כבש ועיזים, אשר הופכים להיות יותר פופולריים.בעונת הציד ישנה גם צריכה של בשר ציד: בשר צבי, חזיר בר, ארנבת ואייל. בגרמניה המשופעת באגמים ובנהרות, ושוכנת לחופם של הים הצפוני והבלטי דגיםממלאים חלק נכבד בתפריט הגרמני: דגי המליח (הרינג), על עיבודיהם השונים (רולמופס, מטיאס ועוד) פופולריים מאוד, כמו גם סלמון (בעיקר לקס, שהוא שמו של הסלמון בגרמנית), טרוטה וקרפיון. בנוסף, באזורים שבהם ניתן למצוא פירות ים, גם אלו הם חלק חשוב בתפריט.המטבח הגרמני מאופיין בסוגים רבים של נקניקים ונקניקיות ועשרות סוגי לחם גרמניים ביניהם לחם פומפרניקל (Pumpernickel), לחמים מחיטה מלאה או משילוב דגנים שונים (שיפון, שעורה, שיבולת שועל וכן הלאה), אך גם לחם לבן, על אף שאינו נחשב ללחם גרמני "מסורתי".

ירקות נצרכים בדרך כלל מבושלים, כחלק מתבשיל קדירה או כתוספת למנה עיקרית. הירקות הנפוצים ביותר הם גזרים, מיני כרוב, תרד, אפונה ושעועית. אך גם מלפפונים ועגבניות וזני חסה.בצל מטוגן מוגש במקרים רבים עם בשר, או מהווה חלק מתהליך הבישול. האספרגוס הלבן בעונתו בחודשים אפריל ומאי, משמש להכנת מגוון גדול מאוד של מנות. בעונה זו מגישות מסעדות רבות תפריטים מבוססי אספרגוס, והעונה כולה קרויה "זמן האספרגוס".


תבלינים וממרחים במטבח הגרמני

אחד התבלינים הפופולריים ביותר במטבח הגרמני הוא החרדל, המלווה נקניקים ונקניקיות.החרדל מיוצר בגרמניה על ידי יצרנים תעשייתיים, אך גם בתוצרת בית וקיימים עשרות סוגי חרדל, השונים בעיקר בסוג התיבול המתלווה לחרדל בזן החרדל חרדל חריף מאוד, המקובל בצפון גרמניה מקובל חרדל חריף מאוד, כתבלין לנקניקים בבוואריה חרדל מתקתק, המקובל ולמעשה, קשה לתאר נקניקי "לֶ‏בֶּ‏‏רְקֵזֶ‏ה" בלעדיו.

ממרח אחר המלווה מאכלים רבים (ואף מהווה מרכיב במשרה לבשר) הוא חזרת. ממרח חזרת מוכן בדרך כלל עם מעט חומץ או שמנת   אם כי - בדומה לחרדל - נמכרת גם חזרת מעורבת עם פירות יער, עשבי תיבול וכדומה.שום היה מוקצה במשך שנים מהמטבח הגרמני בשל ריחו העז. כיום, בשל השפעותיהם של המטבחים הצרפתי והאיטלקי, גבר מאוד השימוש בשום..

התיבול במטבח הגרמני בדרל כלל אינו חריף. עשבי התיבול שבהם משתמשים בדרך כלל הם פטרוזיליה, מיורן, קורנית (תימין), ער אציל, שמיר, עירית, פלפל שחור, ערער, וקימל. בעשורים האחרונים הצטרפו אליהם גם הבזיליקום, הרוזמרין והאורגנו.

למוצרי חלב מקום חשוב במטבח הגרמני, והם כוללים מספר רב של סוגי גבינה, יוגורטים ממינים שונים, מעדני חלב חובצה (אשר משמשת משקה פופולרי), ועוד. מנות אחרונות רבות מבוססות על תוצרי חלב.

מנות אחרונות וקינוחים במטבח הגרמני

דברי מאפה מתוקים - עוגות עם פירות , עוגות טורט, כמו למשל עוגת היער השחור וקרם שניט, ועוגות גבינה על סוגיהן השונים, עוגיות ועוגות שמרים, סופגניות ומנות אחרונות מבוססות בצק אחרות. בצפון גרמניה נהוג להגיש מקפאים של פירות יער עם רוטב וניל, הקרויים "רוֹ‏טֶ‏ה גְרוּ‏צֶ‏ה" (Rote Grütze); בדרום גרמניה, בהשפעת המטבח האוסטרי, נהוג להגיש גם כופתאות מתוקות. בתקופת חג המולד מוגשות מנות אחרונות ייחודיות לחג, העשויות מרציפן (אשר על פי חלק מן הטענות מקורו בגרמניה), עוגיות עם זנגוויל וציפורן, מיני שוקולד ואלכוהול. אחת העוגות המפורסמות ביותר מגרמניה היא ה"באומקוכן", או עוגת עץ. העוגה נקראת כך בשל השכבות המקצות לה מראה של גזע עץ והיא עשויה משכבות רבות של בלילה, האחת על גבי השנייה. המהגרים האיטלקים הפכו  את הגרמנים, חרף מזג האוויר, לצרכנים נלהבים  גם של גלידות. 


משקאות במטבח הגרמני

בירה על כל סוגיה היא המשקה הפופולארי ביותר בגרמניה. סוגי בירה, השונים זה מזה בריכוז האלכוהול ובאופן הבישול. לעתים, לאחר שבושלה, מעורבבת הבירה עם לימונדה או משקה קל אחר להכנת משקה עם אחוזי אלכוהול מצומצמים יותר שנקרא "ראדלר" (Radler) או "אלסטרוואסר" (Alsterwasser).


יין ממלא אף הוא תפקיד מרכזי במטבח הגרמני ויינות הופקו בגרמניה לפחות מימי הרומאים. צריכת היין האדום גבוהה במעט מצריכת היין הלבן ומיוצרים גם סוגי יין נתזים (כמו שמפניה, נקרא סֶ‏קְט Sekt) ושפריץ (יין מעורב עם סודה).
בעיקר בדרום מערב גרמניה נמכר גם יין תפוחים (סיידר), והוא במיוחד פופולרי באזור הסה. הצריכה של משקאות אלכוהוליים מזוקקים ירדה בשנים האחרונות לטובת צריכה קוקטיילים ו"אלקופופים" (Alkopops) משקאות אלכוהול מעורבים עם מיץ (כמו "בקארדי בריזר"). משקה אופייני נוסף הוא שילוב של מים מוגזים ומיץ (בדרך כלל מיץ תפוחים) נקרא שורלה (Schorle), וקיימים גם שילובים בין קולה למשקה מוגז בטעם תפוזים (Spezi). בנוסף, שילוב בין מיץ דובדבנים ובננה פופולרי למדי וקרוי Kiba.


לגרמנים תרבות מפותחת של שתיית קפה, והם שותים קפה לא רק בבוקר, אלא גם אחרי הצהריים, בהפסקת "קפה מיט קוכן" - קפה עם עוגה. הקפה הגרמני חזק יחסית ומכונות להכנת קפה פופולריות מאוד בגרמניה.